בימים האחרונים עסוקים כלי התקשורת השונים בהשפעת החלטת בית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, החלטה שציוותה על מאסרם של עשרות הורים חרדים המסרבים לשלוח את בנותיהם לבית הספר נשוא העתירה. ואולם כלי התקשורת נמנעו (אולי בשל אופיים של האסורים) לדון בשאלה מהותית לא פחות והיא - האם החלטה זו על מאסר הורי התלמידות, הינה אף היא בלתי חוקית וחורגת מסמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. לא למותר לציין, כי על פי סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה סמכותו של ביהמ"ש העליון ביושבו גם כבית משפט גבוה לצדק הינה בין היתר "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות המקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם...". העולה מן האמור, כי לבג"ץ אין סמכות לשפוט את הורי התלמידות שכן המחוקק לא העניק סמכות ליתן צו כנגד אזרח מן השורה אלא אם ממלא אותו אזרח תפקיד ציבורי. היוצא מן האמור, כי בידי הורי התלמידות לפנות בעתירה משלהם לבג"ץ על מנת שיפעיל סמכותו מכוח סעיף 15 ד' 1 לחוק יסוד השפיטה ויורה על "שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין". יש להדגיש, כי מאמר זה הינו לעניין מאסר הורי התלמידות בלבד ואין בו משום הבעת דעה לעניין ההפליה נשוא העתירה. הכותב הינ ועו"ד גלעד מלכא המתמחה במשפט האזרחי.
* אין באמור במאמר זה בכד ילהוות תחליף לייעוץ משפטי אלא כמידע כללי בלבד.
מלכא ושות' משרד עורכי דין
מתמחה בביטוח לאומי, רשלנות רפואית, תביעות נזיקין, הוצאה לפועל, מיסים, פשיטות רגל וגירושין
אתרנו: http://www.malka-law.co.il>
